נדיבי עדן אור 1994 בע"מ ואח' נ' גוליק ואח'

פסק דין

1.התביעה יסודה בנזקים שנגרמו למתקני תאורה ותשתית חשמל בכביש מס' 40 (להלן: "המתקנים") כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעות באותם מתקנים. התובעת אחראית לתחזוקת מתקני הדרך באזור הרלוונטי לתביעה זו, מכוח הסכם בינה ובין החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: "מע"צ"), ומתוקף כך היא תיקנה את המתקנים שניזוקו בתאונה הנדונה, וגם נשאה בעלות תיקונם (וראה מכתב מע"צ לתובעת מיום 28.01.08, ת/2). מכאן תביעתה נגד הנתבעות להחזר העלויות בהן נשאה.

הנתבעות הודו שרכבן פגע במתקני הדרך, אך טענו שהפגיעה נגרמה כתוצאה מהחלקת רכבן על כתם שמן שהיה בכביש, על כן הוגשה הודעה לצד שלישי נגד מע"צ.

2.הדיון בתיק פוצל ותחילה נדונה שאלת האחריות. בהחלטתי מיום 21.05.11 דחיתי את טענת הנתבעות לפיה התאונה נגרמה כתוצאה מכתם שמן שהיה בכביש, קבעתי שהאחריות לתאונה רובצת על הנתבעות, וההודעה לצד שלישי נדחתה.

הצדדים לא השכילו להגיע להסכמה לעניין היקף הנזק שנגרם, על כן נקבעה ישיבת הוכחות לשם כך. בפתח הישיבה הודיעו הצדדים כי הם הגיעו להסכמה לפיה לא יחקרו עדים, יוגשו מסמכים, הצדדים יטענו טענותיהם, ועל יסוד אלו יינתן פסק הדין.

3.בהתאם להסכמה הגישה התובעת את המסמכים דלקמן:

חוות דעת שמאי מיום 24.06.08, על נספחיה (ת/1).

3 חשבוניות מיום 21.05.06; מיום 29.09.081; ומיום 20.04.09 (ת/2).

מכתב מהחברה הלאומית לדרכים בישראל, מע"צ, לתובעת, מיום 28.01.08 (ת/3).

חשבונית מס' 1078 מיום 21.09.11 (ת/4).

הנתבעות לא הגישו מטעמן כל מסמכים.

4.לטענת התובעת בכתב התביעה נזקיה בגין תיקון המתקנים עולים כדי 7,992 ₪ (כולל מע"מ), כמפורט בחוו"ד השמאי, ת/1, וכן סך של 1,051 ₪, עלות שכ"ט שמאי, כמפורט בחשבונית שצורפה לכתב התביעה, ובהתאם לחשבונית נוספת, ת/4.

ב"כ התובעת טוען שיש לפסוק לתובעת את מלוא נזקיה. הנזקים הוכחו בחוות דעת השמאי שהוגשה ללא חקירה נגדית ובלא שהוגשה חוות דעת נגדית. החשבונית ת/4, מוכיחה את תשלום שכ"ט השמאי בפועל, והסכומים הנקובים בה כוללים הפרשי ריבית והצמדה נוכח הזמן שחלף.

ב"כ הנתבעות טוען שהתובעת לא הוכיחה נזקיה. חוות הדעת הוכנה רק כעבור כשלושה חודשים ממועד התאונה; אין התאמה בין הנתונים המפורטים בחוות דעת השמאי ובין האמור בחשבוניות הרכישה, לא מבחינת התאריכים, לא מבחינת הסכומים ולא מבחינת הפריטים; אין התאמה בין חשבונית שכ"ט שמאי ת/4, שנערכה בבוקר יום ההוכחות, ובין חשבון העסקה שצורף לכתב התביעה.

בתגובה לטענות אלו טוען ב"כ התובעת שישנם הסברים לפערים הנטענים בין החשבוניות ובין חוות הדעת, אך שעה שהצדדים הסכימו שלא ייחקרו עדים, לא הובאו הסברים אלו לבית משפט. לגופן של הטענות, השוני באורך העמוד נובע מכך שלעמוד מחוברת זרוע שגובהה אינו כלול בחוות הדעת, השוני בסכומים נובע מכך שהשמאי קבע את המחירים על פי מחירי שוק ולאו דווקא על יסוד חשבוניות הרכישה.

5.בחנתי את המסמכים ואת הטענות, והגעתי למסקנה, שהתובעת הוכיחה את מלוא תביעתה. מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת כי בהיעדר חקירה נגדית לא ניתן לקבוע שחוות הדעת אינה משקפת נאמנה את הנזק הממשי שנגרם לתובעת.

גם לגופם של דברים, השינויים עליהם הצביע ב"כ הנתבעות אינם מאיינים את מסקנות חוות הדעת.

6.אשר לנזק שגרם רכב הנתבעות. לפי האמור בחוות הדעת כתוצאה מהתאונה ניזוקו עמוד תאורה קוני באורך 10.8 מ' ונורת פנס המותקן על העמוד. לא ניזוקו הזרוע שבקצה העמוד, פנס התאורה ומגש אביזרים חשמליים. תיאור הנזק המופיע בחוות הדעת נסמך על שיחות עם אנשים מטעם התובעת ועל תצלומים ממועד האירוע. ב"כ הנתבעות לא העלה טענות כלשהן לעניין היקף הנזק שנגרם, להבדיל מעלות תיקונו. לאור האמור, הוכיחה התובעת שבעקבות התאונה ניזוקו עמוד תאורה קוני בגובה 10.8 מ' ונורת פנס, והיה צורך להחליפם.

7.אשר לעלות תיקון הנזק. לפי האמור בחוות הדעת עלות תיקון הנזקים נחלקת לשניים: עלות עבודות בסך 3,650 ₪, ועלות חומר בסך 3,210 ₪.

מחיר העבודות כולל עלות צוות כוננות שיצא מיידית לטפל באירוע, בסך 500 ₪; וכן עלות כל העבודות הכרוכות בהחלפת עמוד התאורה, לרבות הובלת העמוד, טיפול ביסוד הבטון, התקנת העמוד והציוד החלופי, ביצוע עבודות חשמל, שילוב העמוד שהותקן ברשת התאורה, העסקת שלושה עובדים, שימוש במשאית טריילר, במשאית מנוף, בסל הרמה, בעגלת שילוט ובחיצי הכוונה, סה"כ 3,150 ₪.